תוצאה ארצית
לפי דוח ה־OECD לשנת 2025, תוחלת החיים בישראל הייתה 83.8 שנים — 2.7 שנים מעל ממוצע הארגון. זהו מדד אוכלוסייה; הוא אינו מודד לבדו את איכות שירותי הבריאות.
נתונים נבחרים מ־OECD, מהלמ״ס וממשרד הבריאות על תוצאות בריאות, פערים בין קבוצות אוכלוסייה, מימון, נטל כספי על משקי בית, ויתור מדווח על טיפול, תפיסת זמינות, משאבים וזמני המתנה מוצעים. התקופות וההגדרות שונות; אין כאן ציון כולל או קביעה סיבתית. עמוד מקושר משווה זמני המתנה בחמש התמחויות.
נבדק:לפי דוח ה־OECD לשנת 2025, תוחלת החיים בישראל הייתה 83.8 שנים — 2.7 שנים מעל ממוצע הארגון. זהו מדד אוכלוסייה; הוא אינו מודד לבדו את איכות שירותי הבריאות.
בלוחות הלמ״ס לשנים 2020–2024, פער תוחלת החיים בלידה בין יהודים ואחרים לערבים היה 4.4 שנים בקרב גברים ו־3.4 בקרב נשים. הלוחות כוללים את הרוגי המלחמה בשנים 2023–2024; הפער אינו מלמד לבדו על סיבתו.
בחמש התמחויות שנמדדות מ־2019, חציון ימי ההמתנה לתור לא דחוף המוצע אצל רופא מסוים היה ארוך יותר ברבעון השני של 2026 לעומת אותו רבעון ב־2019. אלה תורים מוצעים, לא זמני המתנה שמומשו בפועל.
מקור: משרד הבריאות, זמני המתנה לרפואה יועצת בקהילה ↗ · לנתונים המלאים ←
בסקר החברתי של הלמ״ס לשנת 2023, 5.2% מכלל בני 20 ומעלה דיווחו שוויתרו על טיפול רפואי בגלל קשיים כלכליים ב־12 החודשים הקודמים; בקרב מי שנזקקו לטיפול השיעור היה 9.7%. אלה שני מכנים שונים ודיווח עצמי, לא נתון ל־2026.
תרשים ה־OECD מציג 5.4% ממשקי הבית בישראל עם הוצאה מעיקה על בריאות ב־2022. זהו נתון ישן יחסית, ואינו מתאר את ההוצאה של משק בית מסוים או את המצב ב־2026.
התצפית ההשוואתית האחרונה, OECD מהדורת 2025; שנת המדידה משתנה לפי המדד · שנים
בדוח ה־OECD תוחלת החיים בישראל היא 83.8 שנים, 2.7 שנים מעל ממוצע הארגון.
ממוצע ה־OECD המוצג, 81.1 שנים, חושב מתוך דיווח ה־OECD שישראל גבוהה מהממוצע ב־2.7 שנים (83.8 פחות 2.7). זהו מדד ברמת האוכלוסייה, המושפע גם מגורמים שאינם שירותי בריאות. שנת התצפית המדויקת אינה מצוינת בסיכום המדינה; אין להסיק מכאן מגמה או השפעה של מדיניות מסוימת.
התצפית ההשוואתית האחרונה, OECD מהדורת 2025; שנת המדידה משתנה לפי המדד · מקרי מוות ל־100 אלף נפש
לפי ה־OECD, שיעור התמותה הניתנת למניעה בישראל הוא 78 ל־100 אלף נפש, לעומת 145 בממוצע הארגון. במדד זה ערך נמוך יותר עדיף.
זהו מדד המבוסס על סיבות מוות שנכללות בהגדרת ה־OECD לתמותה הניתנת למניעה. הוא אינו מוכיח מה גרם לפער. שנת התצפית המדויקת אינה מצוינת בסיכום המדינה.
לוח תמותה שלם לתקופה 2020–2024, הלמ״ס (פורסם ביולי 2026) · שנות חיים בלידה
בלוח התמותה השלם ל־2020–2024, תוחלת החיים של גברים בקבוצת יהודים ואחרים גבוהה ב־4.4 שנים מזו של ערבים.
אלה אומדני תוחלת חיים תקופתיים לפי שיעורי התמותה בחמש השנים 2020–2024, לא משך החיים שנצפה בפועל של ילידי התקופה. הלמ״ס מגדירה ״יהודים ואחרים״ בנפרד מ״ערבים״. נתוני 2023–2024 כוללים אזרחים וחיילים שנהרגו במלחמת חרבות ברזל. רווחי הסמך של 95% בלוחות הם 81.4–81.5 ליהודים ואחרים ו־77.1–77.2 לערבים; הפער אינו מוכיח סיבה, איכות שירותי בריאות או השפעה של מדיניות מסוימת. אין להשוות ישירות לתוחלת החיים הארצית בסיכום ה־OECD, המתייחסת לתצפית ולשיטה אחרות.
מקור: Israel CBS, Complete Life Tables of Israel 2020–2024, גברים ↗
לוח תמותה שלם לתקופה 2020–2024, הלמ״ס (פורסם ביולי 2026) · שנות חיים בלידה
בלוח התמותה השלם ל־2020–2024, תוחלת החיים של נשים בקבוצת יהודים ואחרים גבוהה ב־3.4 שנים מזו של ערבים.
אלה אומדני תוחלת חיים תקופתיים לפי שיעורי התמותה בחמש השנים 2020–2024, לא משך החיים שנצפה בפועל של ילידי התקופה. הלמ״ס מגדירה ״יהודים ואחרים״ בנפרד מ״ערבים״. נתוני 2023–2024 כוללים אזרחים וחיילים שנהרגו במלחמת חרבות ברזל. רווחי הסמך של 95% בלוחות הם 85.5–85.6 ליהודיות ואחרות ו־82.0–82.2 לערביות; הפער אינו מוכיח סיבה, איכות שירותי בריאות או השפעה של מדיניות מסוימת. אין להשוות ישירות לתוחלת החיים הארצית בסיכום ה־OECD, המתייחסת לתצפית ולשיטה אחרות.
מקור: Israel CBS, Complete Life Tables of Israel 2020–2024, נשים ↗
התצפית ההשוואתית האחרונה, OECD מהדורת 2025; שנת המדידה משתנה לפי המדד · אחוזי תוצר
ישראל הוציאה על בריאות 7.6% מהתוצר לעומת 9.3% בממוצע ה־OECD, לפי דוח 2025.
המדד כולל הוצאה שוטפת ציבורית ופרטית על בריאות; הוא אינו הוצאה ממשלתית בלבד או מדד לנטל משקי הבית. פער בהוצאה אינו קובע לבדו אם המימון מספיק או יעיל. שנת התצפית עשויה להשתנות בין מדינות.
2023–2024, פרסום הלמ״ס על ההוצאה הלאומית לבריאות · אחוזי תוצר
לפי הלמ״ס, מימון ציבורי של ההוצאה הלאומית לבריאות היה 4.8% מהתוצר ב־2023 ו־4.7% ב־2024 (אומדן מוקדם).
המימון הציבורי כולל את תקציב הממשלה ואת מס הבריאות, ונמדד כחלק מהתוצר. נתון 2024 מוקדם ועשוי להשתנות. ירידה של 0.1 נקודת אחוז ביחס לתוצר אינה מלמדת לבדה שההוצאה בשקלים ירדה, משום שגם התוצר משתנה. הגדרת ההוצאה הלאומית של הלמ״ס כוללת רכיבי השקעה, ולכן אין להשוות מספר זה ישירות לשיעור ההוצאה השוטפת של OECD או לחלק המימון באמצעות תשלום חובה מראש.
מקור: Israel CBS, National Expenditure on Health 2024 (13 November 2025) ↗
התצפית ההשוואתית האחרונה, OECD מהדורת 2025; שנת המדידה משתנה לפי המדד · אחוז מסך ההוצאה על בריאות
62% מההוצאה על בריאות בישראל מומנו באמצעות מנגנוני תשלום חובה מראש, לעומת 75% בממוצע ה־OECD.
הנתון עוסק בחלקו של מימון חובה מכלל ההוצאה, ולא מציג ישירות כמה שילם משק בית מסוים מכיסו או את שיעור המשפחות עם הוצאה מעיקה. הוא אינו מסביר לבדו נגישות לטיפול.
2023 או השנה הקרובה ביותר, OECD מהדורת 2025 · אחוז מסך הצריכה הסופית של משקי הבית
לפי תרשים 5.8 של ה־OECD, הוצאה ישירה על בריאות הייתה 3.1% מהצריכה הסופית של משקי הבית בישראל, לעומת 3.2% בממוצע הארגון.
זהו שיעור מצריכה מצרפית של כלל משקי הבית, לא הוצאה של משק בית טיפוסי ולא שיעור ההוצאה על בריאות מתוך תקציב הבריאות. תשלום ישיר כולל השתתפות עצמית ורכישות שאינן מכוסות בביטוח. דמיון בממוצע אינו שולל נטל כבד על קבוצות מסוימות. התרשים מציין 2023 או השנה הקרובה ביותר; הערכים מעוגלים מעמודת נתוני התרשים (ישראל 3.093, ממוצע OECD38 3.179).
מקור: OECD, Health at a Glance 2025, Figure 5.8 and definition ↗
2022, השנה המוצגת לישראל בתרשים OECD 5.10 · אחוז ממשקי הבית
בתרשים 5.10 של ה־OECD, 5.4% ממשקי הבית בישראל סווגו כבעלי הוצאה מעיקה על בריאות ב־2022.
לפי הגדרת התרשים, הוצאה ישירה על בריאות נחשבת מעיקה כאשר היא עולה על 40% מהמשאבים שנותרים למשק הבית אחרי סכום תקני למזון, דיור ושירותי יסוד. זהו נתון סקר מ־2022, לא מדד עדכני ל־2026. תרשים המדינות מערב שנים שונות, ולכן אין כאן ממוצע OECD להשוואה ישירה. הערך 5.4% מעוגל מ־5.409 בנתוני התרשים; אין להסיק ממנו מה הנטל של משק בית מסוים.
מקור: OECD, Health at a Glance 2025, Figure 5.10 (WHO Regional Office for Europe / UHC Watch) ↗
התצפית ההשוואתית האחרונה, OECD מהדורת 2025; שנת המדידה משתנה לפי המדד · אחוז מהמשיבים
73% מהמשיבים בישראל היו מרוצים מזמינות שירותי בריאות איכותיים, לעומת 64% בממוצע ה־OECD.
זהו מדד תפיסתי מסקר ולא מדידה של זמני המתנה. ה־OECD מציין שאין נתונים השוואתיים על צרכים רפואיים שלא נענו בישראל; שנת הסקר המדויקת אינה מופיעה בסיכום המדינה.
2023 או השנה הקרובה ביותר, OECD מהדורת 2025 · מיטות לאלף תושבים
לפי ה־OECD, בישראל היו 3.0 מיטות אשפוז לאלף תושבים, לעומת ממוצע של 4.2 במדינות הארגון בנתוני 2023 או השנה הקרובה ביותר.
מדד ה־OECD כולל מיטות אשפוז המוחזקות, מאוישות וזמינות לשימוש בבתי חולים כלליים, פסיכיאטריים ומומחים; מיטות במוסדות סיעודיים אינן כלולות. הוא אינו מציג בנפרד מיטות אשפוז חריף או טיפול נמרץ. ההשוואה משתמשת ב־2023 או בשנה הקרובה ביותר, וכיסוי בתי החולים וההגדרות אינם זהים לחלוטין בכל מדינה. מספר המיטות לבדו אינו קובע נגישות, איכות, תפוסה או מהו מספר המיטות הרצוי; גם אשפוז יום, משך האשפוז וכוח האדם חשובים.
מקור: OECD, Health at a Glance 2025: Israel, health system resources ↗
OECD, Health at a Glance 2025, hospital beds and occupancy: definition and comparability ↗
2023 או השנה הקרובה ביותר, OECD מהדורת 2025 · רופאים פעילים לאלף תושבים
לפי דוח המדינות של ה־OECD, בישראל היו 3.5 רופאים פעילים לאלף תושבים לעומת ממוצע של 3.9 בארגון.
תרשים ה־OECD משתמש ב־2023 או בשנה הקרובה ביותר; ההגדרות וכיסוי הנתונים אינם זהים לחלוטין בכל מדינה, ועמוד ישראל אינו מציין כאן את השנה המדויקת. מספר הרופאים אינו מראה היקף משרה, התמחות, פיזור גאוגרפי או זמני המתנה; שיעור נמוך יותר לבדו אינו מוכיח צורך רפואי שלא נענה.
מקור: OECD, Health at a Glance 2025: Israel, health workforce ↗
2023 או השנה הקרובה ביותר, OECD מהדורת 2025 · אחיות ואחים פעילים לאלף תושבים
לפי דוח המדינות של ה־OECD, בישראל היו 5.6 אחיות ואחים פעילים לאלף תושבים לעומת ממוצע של 9.2 בארגון.
תרשים ה־OECD משתמש ב־2023 או בשנה הקרובה ביותר; הדיווח עשוי להשתנות בין מדינות ועמוד ישראל אינו מציין כאן את השנה המדויקת. הנתון אינו מראה היקף משרה, תמהיל הכשרה, מיקום או איכות טיפול; אין לקרוא אותו כמדד זמני המתנה.
מקור: OECD, Health at a Glance 2025: Israel, health workforce ↗
2013 ו־2023, או השנים הקרובות ביותר · מיטות אשפוז לכל אלף תושבים
בסדרת ה־OECD השיעור המעוגל עבר מ־3.1 ל־3.0 מיטות לאלף תושבים. זהו שינוי קטן במדד המשאבים, ולא מדד ישיר לנגישות או לאיכות הטיפול.
הנתונים המדויקים בקובץ התרשים הם 3.09 ו־3.01. הכותרות במקור מציינות 2013 ו־2023 או השנה הקרובה ביותר. השינוי אינו מאפשר לקבוע מה גרם לו; מספר מיטות לבדו מושפע גם מאשפוז יום, משך שהייה, תמהיל טיפול וכוח אדם.