איך נראים קשריה של ישראל בעולם?
שלוש זוויות משלימות: מה חושבים אנשים שנשאלו בסקר, אילו קשרים חומריים מתועדים, ומה עשו מדינות ומוסדות בהליכים ובהצבעות נבחרות. כל זווית מתייחסת לאוכלוסייה, שנה ושאלה אחרת.
כיצד נשאלים בעולם רואים את ישראל?
סקר פיו שאל מבוגרים ב־36 מדינות ואזורים על דעתם על ישראל. ב־32 מהם שיעור התשובות השליליות גבוה משיעור התשובות החיוביות. זו ספירה בתוך המקומות שנבדקו, ולא אומדן ליחס של אוכלוסיית העולם.
שיטות הדגימה ומועדי הראיונות משתנים בין מדינות. ישראל ועזה אינן בטבלת דעות זו; הגדה המערבית ומזרח ירושלים נכללות כמדגם טריטוריאלי. אין לקרוא את דעתם של נשאלים כהחלטת ממשלה.
עם מי מתנהל סחר, ואילו קשרים ביטחוניים ופיננסיים מתועדים?
נתוני סחר בסחורות מתארים חילופי מוצרים; הקצבות בתקציב ארה״ב מתארות סוג אחר של קשר; מצבת השקעות ויתרות מטבע חוץ מתארות קשרים פיננסיים של כלל המשק. מספרים מתחומים אלה אינם מדד לאהדה או להסכמה מדינית.
עמוד הקשרים משתמש בנתוני סחר ישראליים לתקופה ינואר–אפריל 2026. בעמוד המעמד המוסדי מופיע פאנל נפרד של סחר דו־צדדי לפי UN Comtrade עד 2024; ההגדרות, השותפות והתקופות אינן זהות.
מה מתועד בזירה הדיפלומטית והמוסדית?
חבילת המעמד מציגה 3 הצבעות נבחרות בעצרת הכללית של האו״ם משנת 2025, שני אירועי כינון יחסים דיפלומטיים ב־2020, ואירועים מתוארכים בהליכים בפני ICJ ו־ICC. אלה סוגים שונים של פעילות מוסדית.
הצבעה היא על נוסח החלטה מסוים, ולא שאלת סקר על ישראל. צווים זמניים של ICJ אינם פסק דין סופי; צו מעצר של ICC אינו הרשעה. שני אירועי הכינון אינם מניין כל המדינות המקיימות יחסים דיפלומטיים עם ישראל.